המרחק מביתי אלפי מילין
הולך בדרך שצעדו בה מיליונים
רואה את העולם שלך מבעד לזגוגיות מוחי
עולם הפייטנים, המלכות והקבצנים.

היי היי, בובי דילן כתבתי לך שיר
על עולם משעשע שנתקע לו בקיר
רעב וחולה, קרוע ונכחד
הוא גוסס בעוד שאמש רק נולד.

היי, בובי דילן בטח שמת לב
את כל הדברים שכתבתי המצאת לבד
אני אשיר לך את השיר אבל זה לא די
כי אף אחד לא הספיק כמוך, בוודאי.

אשיר על זאת שכמו אבן מתגלגלת
מחכה לרגע שבו הספינה תגיע
ואני לא מאמין לך
(היא מתנהגת כאילו אף פעם לא נפגשנו)
אז אם תראה אותה מסור לה ד"ש
ותפסיק את המנגינה היגעה.

אספר כאן על לילי, רוזמרי, ונסיך-לב-אדום
על החווה של מגי, על האיש במעיל השחור הארוך.
נצלוב את המאסטרים של המלחמות
ונשכב על החוף במוזמביק.

נרימה כוסית לחייך מורי
ולכל האנשים שנדדו בצללים
נברך לחיים את כל השירים
ואת הידיים המושטות לכיוון הפנסים
ונשתה לכבוד אלה
שמגיעים עם האבק ונידפים עם הרוח.

אני עוזב מחר במערבולת חיי
ממשיך במסע בחיפוש אחר הקסם הלא-כדאי
אבל הדבר האחרון שאני יכול להגיד
זה שהתנסיתי
                כבר די.
   
נכתב בבירת אנגליה
http://stage.co.il/Stories/521960