אתמול הלב שלי נפל לי לרגלים.
התכופפתי לחפש אותו, כדי להחזירו למקומו הטבעי,
אבל לא מצאתי אותו בשום מקום, אף לא זכר.
ניסתי להשקיע יותר בחיפוש, חיפשתי בין הבלטות, ומתחת למיטה.
בדקתי, אולי, שכחתי אותו איפשהו שאני לא זוכרת, אפילו שאלתי
אנשים מתי נתקלו בו לאחרונה, אבל כלום.
היה ואינו.
וכולם אמרו לי להתאזר בסבלנות, כי הוא בטוח מכיר את הדרך
הביתה, כמו לאסי, ושאם אקרא לו, הוא בטוח יבוא. וחסרת סבלנות
שכמותי, מיד יצאתי לחוצות העיר, וקראתי לו בקולי קולות, שירגיש
שיכות:"לב, לבי, לבוש, לבינקה".
וכולם צדקו. בסוף הוא באמת חזר.
רק שלמחרת הוא נפל לי שוב..