|
ברגע קל של שפיות
מנסה להיאחז במציאות
במסע של גילוי עצמי
בשוטטות על חופים סוערים
הגלים מתנפצים ורסיסי מים ניתזים
ברגע קל של שכרות
מנסה לגעת במציאות
בצפייה אל עבר השקיעה
מרגיש את הדופק בחוזקה
כשהשמש מזכירה לי אותך
היכן את...
היכן את מלכת המדבר
האוחזת את עצמותיי
הנושקת ללחיי
ברגע של אחיזת עיניים
בלילה חשוך ללא כוכבים
כשהים נאבק במדבר
הגלים מתנפצים וטיפות מים ניתזות
אל עבר יובשו של המדבר
הנה ההזדמנות שהים יכבוש
ופוסידון ינסה לנקום
את שלקחת ממנו
היכן את...
היכן את מלכת המדבר
את עורך השזוף
שיערך המבריק
ועינייך החומות
קורצת לי ממרחקים
מייבשת את דמעותיי
נושקת לפצעיי |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.