חבל.
רציתי שנדבר,
לשתף, לחלוק.
ההפסד כולו שלך.
ברור שזה הפסד.
כולם רוצים להיות כתף ואוזן
לצרות של אחרים.
לטבול ידיהם ברפש רגשות...
תקני אותי אם אני טועה.
וברור שזה שלך.
אלא מה? שלי?
לי יש מעצמי די והותר.
אני -
מנת חלקי,
שלעולם לא אשבע ממנה.

בצר לי פניתי לידיד ותיק.
ותיק בעולם,
ותיק בידידותו,
ותיק איתי.
הוא תמיד מקשיב,
לכולם, לא רק לי.
ידיד אמת.
מהנהן בכוסי,
גומע את צרותיי,
מפנים בכובד ראש,
מעבד את עצתו.

צועד איתי,
מאחוריי,
במורד תהום הנשייה,
ועולה מיד בחזרה,
לחכות לי לפעם הבאה.