החום שבאוויר
חונק את התקווה.
העיניים מתרוצצות
כדי לא לנוח,
צבעי הערב
שותפים את השמים,
ואני כאן לבד.
לא יודעת למה
לצפות,
ועד מתי לחכות.
רוח קלה אומרת-
עוד מעט...
הכוכבים מסמנים
שכבר מאוחר.
נשימה עמוקה,
ואני הולכת.
אולי משהוא קרה,
אני בטוחה.
ובבוקר-
"לא שמתי לב לזמן",
העננים מסתירים
את אור השמש.
אני עם הרוח,
לא יודעת לאן...
ועכשיו,
אתה כאן לבד.
נתון חוסר ודאות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.