24.5.06

שנים של סבל נשאתי בלב
שנים הסתגרתי, והרגשתי כאב
ניסית לפנות לדרך, וחיפשתי הסברים
שנים רציתי לשבור ת'לבנים
שנבנו כחומה ענקית בתוכי
שחוסמים מעבר לתחושות בי
שלא מאפשרות לחיות ולהרגיש
וכל יום שעובר עוד יותר מתיש

כששוב התחלנו, חשבתי שנגמר
חשבתי שנעלם הכאב שנגרם
חשבתי שהכול מאחוריי
ושוב לא אפגע
אך המחשבות הטרידו אותי
עליך בלי הפסקה
שיקרתי לעצמי, שהכול בעצם טוב
שאני כבר מזמן הפסקתי אותך לאהוב
אחרי כל פגישה, ודיבורים של שעות
בבית לא הפסקתי אל תוך כרית לבכות


וכרגע לב שבור, כמו אז בהתחלה
חוזרת לאותה התקופה
שהרגשתי לכודה בתוך המבוך
שרציתי פשוט שמישהו בי יתמוך
בראש רצות מחשבות
הוא רוצה מחיים ליהנות
לא רוצה לבזבז אף דקה
הלב מונע עם הבכי בלי הפסקה
לפעמים מצטערת על זה שלמדתי לאהוב
כי היה יותר רע מאשר טוב!