עיגולים יוצאים
קווים בהם הולכים
ריבועים שאנו חיים
דברים בהם אנו נתקעים.
מעגל הממשיך וזז
קווים שלוחצים מן הגב
קופסה בה הכל נשמר
והוא ממשיך ונזכר.
חלומות ורודים
עם סלידה לשחור
תתעוררו,
היה עוד לילה של כפור.
ילדים צועקים
"מטומטם אולי תברח?"
החיים הללו לא בשבילך,
חפש, אולי תרצח.
רעשים מכל עבר
תיפוף על גוף ישן
ריח נעים
וזה שוב לא כמו פעם.
הכל מתעוות,
מטושטש ומפחיד
תוציאו אותי מפה
לפני שאחליד.
מים זורמים
ועשן מתעופף
תדברו לאט
ראשי מתעייף.
כשציפורניך נתקעות בעורי
משהו מתעורר,
וזאת לא אני.
תחזור לכאן, תיתן בי רוח חיים
תאהב אותי, כאילו יש באמת מלאכים... |