רצח פתאומי שנמצא בעיניים
צלצול המחריש אוזניים

שנאה אווירית להדהוד שבפנים
קליפה מתקתקת שמנסה להאמין

חיוכים בתמונה שמוקפאת
ואמונה שדברים יחזרו לקודמם

כולם נוזלים כמו נר של שבת
רק הנירות שלי עוד דולקים בחשיכה

שקט מצתופף לי מתחת לידיים
ועלי כותרת שברחו להם בינתיים

תדהמה מתוך כעס לימודי
אני מתחרפנת, תצילו אותי?!

רחוק אי שם בגן עדן לא מוגדר
גמד קטן מתומסס בדם

חשיבה פורת דימיון
זאת לא אני, אולי השיגעון...

כפתורים נלחצים כל דקה
וסירה שטה לה בבטחה

התרחקו מהר געש צועק
שטויות עלולות להתפרק

פחד מאדם קדמון
שקפץ לביקור שלשלום

טמטום וסלידה מהכתיבה
אני, אני, אני הטיפשה