[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







די בי
/
עיוורון בוער

לרגעים, המחשבה נודדת
והזיכרון מתחיל להתעורר בתקווה לטוב.
לעתים, המוח שוחק,
בנסיון להדחיק את המכאוב.

למה, תגיד לי למה
אתמול יכולתי לראות, וכעת -
למה, תגיד לי למה
נדרתי שקר ולא אוכל זאת לשאת.

צרחות שואגות באוזניי
להתעורר
אך עודני רדומה,
לא מודעת לכאב ולעיוורון הבוער.

לא היה ולו צל של ספק
מפעפע בי,
אך אם היה ולא נתן מנוח
באותו רגע מפוקפק הייתי שוב עצמי.

למה, תגיד לי למה
אתמול יכולתי לראות, וכעת...
למה, תגיד לי למה
נדרתי שקר ולא יכולה זאת לשאת.





11.06.06

בהשראת סאראמאגו ז'וז'ה ו"על העיוורון"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.






החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/06 17:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
די בי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה