כאגם שטיפת מים נפלה לתוכו,
הגלים העדינים שבחלומי הדהדו,
הכל זז לעיקומם שלהם,
והפרצופים מתעוותים,
לאן כולם נעלמו?
נגיעה במים
ואין עוד איש בעולם,
רוחות השמיים שעטו באוויר,
וגשם זה הרגע פסק,
והגלים אט אט פסקו,
והחלום נשחק,
אל מציאות כמראה,
ושוב פנים על פני המים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.