אורן מגן / דניאל |
שנלך לטייל ברחובות,
ותאחזי בי בידייך האוהבות,
שנצחק עד השמיים ללא דאגות.
קיוויתי שיותר לא אהיה לבד
שנאכל ביחד גלידת וניל או שוקולד,
שפנינו יתלכלכו בכתמים מתוקים
בעוד ששנינו יושבים צמוד ומתנשקים.
רציתי שנאהב זה את זו כל כך,
רציתי, דניאל, אותך.
איתך הרגשתי כאילו אני עף,
עכשיו רק הדמעות צונחות הן על הדף.
יוני 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|