פעם אך לא כל כך מיזמן
על ספסל ציבורי כהרגלי
מצאתי אוצר, ספר קטן
מחכים לברברים
מאת ג'ון מקסוול קוטזי.
לא שאני קורא ספרות
שאינה מדע בדיוני
אלה שאהבתי את השם
ומעל לכל אהבתי
שהוא דק.
כמובן שקיבלתי סתירה בפנים
כמו באותה תערוכה
של צילומי חיילים ישראלים
במוזיאון באמסטרדם.
ולא שהדברים לא היו ידועים
אלא שהם אף פעם לא נאמרו
לא בצורה כל כך ישירה
לא בכל כך הרבה אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.