הפלגתי הרחק, עד סוף העולם
בלב האוקינוס עגנה ספינתי
מקצה הסיפון המוקף תכלת ים
עיניי אהבו את מבט הטורקיז

פרשתי רשת דייגים גדולה
למשות חלומות מהמיית הגלים
חיכיתי שעות, הערב ירד
רק שמש כתומה עלתה ברשתי

הביטה בי בעיניים גדולות
עוד ליבה מייחל למנוחת היומיום
שחררתי אותה מסבך הרשתות
נשקה לפני ושקעה במצולות

ראה האוקינוס את השטות שעשיתי
טילטל ספינתי ועוד רגע בכיתי
אך לפתע נרגע וליטף בגלים
כשראה לבנה זהובת תלתלים

היא יצאה לטייל ברקיע אפל
ושמרה על הים כמו היה לה לבן
הוא שקט והפך כה כנוע לאור
הסתכלתי בהם
והמשכתי לחלום.
,