מזית נעים / חיפוש אחרי הרעש |
שאתה לא אומר כלום.
שאת הכל אתה שומר בפנים,
כמו על איזה אוצר חשוב.
שונאת את המסתוריות הזו שבך,
את הרוגע הזה שלך.
שונאת את זה שאתה כמו ספר,
שתמיד צריך לנסות לקרוא אותך.
די כבר עם השקט הזה!
מתי תבין שאני רוצה שתרעיש קצת?
שתדבר, שתגיד, שתוציא הכל.
מתי תפסיק לחסום את עצמך?
מתי תיתן לשקט הזה להרעיש כבר?
מתי?
בבקשה,
בבקשה תגיד משהו.
תצחק, תבכה, תצעק, תלחש.
רק אל תשתוק.
בבקשה... רק אל תשתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|