|
בפנים העיר בין הבתים
בפארק בו שיחקו הילדים
מתחת עץ ירוק גדול
ישב הנער עם אלכוהול
סביב חגג צחוק נערות
וציפורים שירים שרות
הילדים רצים, קופצים
פניהם פני מאושרים
והוא יושב לו לבדו
אין שמחה עוד בלבו
רק עצב שקשה לסבול
לבד עם אלכוהול
שואל עצמו על מקומו
האם יש אלוהים והוא אתו
ומי נותן לדמעותיו
לזלוג על לחייו
היו מילים יפות
מחממות, מסחררות
שהן אמת והן שקרים
הן לא הצילו חיוכים
יושב צופה עתיד אכזר
סופו מרתיע ומוכר
פוחד שכך יהיה הכל
משכיח זאת עם אלכוהול
אתמול היה, עבר
זהה יהיה גם המחר
ילכו בין הבתים
זוגות מאושרים
לבם אחד לבם שלם
תשוקותיהם אוחזות בהם
עיניים להט כשריפה
מביט בהם מלא קנאה
מחר העץ יעמוד
הציפורים עודן שרות
אתה תשב ותסבול
לבד עם בקבוק של אלכוהול |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.