הפוגרום היה בשיאו,
כל חנות יהודית נבזזה:
יהודי שנתפש ברחוב,
גולגולתו ברשעות רוצצה.
בטירוף של אמוק פניהם,
עם כל אשר בא ליד:
אחר שטריימל שלפניהם
ומספיק שיהודי בלבד.
רסיסים של בדולח נותרו,
מבהיקים מתוך דם נובע,
לעת בוקר רקיעים הוארו,
רק הדם המשחיר בין מרצפת
שומע
את נביחות כלבי הגסטאפו,
של שנות הארבעים בם נוגע
זה הדם, אותו הדם -
שוב ירתח, יבעבע!
11.6.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.