|
במרפסת ימיך הילל
נדמה השמש
מגיפה תריסי האור.
לא עוד זורמים חייך
במעלה המדרגות
פסק צחוקך מהדהד
בקמרונות הבתים.
הנצת בגינת החיים
לעת בוקר
קמל פרח חייך
לעת שקיעה.
זולגות הדמעות להשקות
משכנך בעפר
רוח אפך נדם
כי אדם היית
לא אלמוות.
ויודע אני כי
אינך!
מכחיש, לא יכול
להשלים.
ותנוח על משכבך בשלום.
סופד, חברך אקי |
|
|
לא רואים!
עבדתי, עמלתי,
עשיתי את זה
מושלם, ובסוף
מה? הוא בא,
מצטלם, וזה יוצא
מחוץ לתמונה!
הספר של ההוא
האדום מלמעלה
מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.