שירתי
היא מחול המחשבות, המילים - תחפושתן
והבלרינה בדילוגים לקודקודי הנאיבים
עט - מכחול ביד אימפרסיוניסט מדוכא
שחושב שאבסטרקט ישיג לו זיונים אימתי.
דלות הצבעים הזו, עשרים ושניים גוונים
לשרבט תבניות מוכרות ואין חדש תחת השמש.
אמנות שופכין על דפי ניקוז, ידיי - צינורות ביוב
חלודים (וחולדות רוחשות בם ומכרסמות
את מעט הבשר הצעיר העניו שנותר).
דמעות נקביות מוזלפות על כתפיים גרומות
וגאות (על לא עוול בכפן), משקות אגו מלבלב
שלכאורה סולד ובעצם שותה.
קומו חצאיות! מרדו! די לכיבוש! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.