|
לסלסל עשן
לערסל אהבה
אהבה עקרה
שקשקו אותה
שקשקו
לנסוע רחוק
אולי עוד מעט
מהראג'ות וטורבאנים
בדים צבעוניים
מרחקים יתעצמו
כי אהיה בם
דלתות נשארות פתוחות
לכשאשוב
הכל יהיה שונה
ואת לא תחייכי
את לא מחייכת
מה זה משנה
אך קורים יתהוו
בפינות חדרי לבי
עכבישים שחמחמים
ילכדו את רסיסי תומי
את שהשארתי אחריי
שלא לקחתי אל העשב
ערבת הערבות בחוץ
בולעת ללא שוב
נוודים כבדי תרמיל
של משא ושל אפונה
ואצלך זה הנרתיק
המבושם, המשגע
המשוגע
פצלים של חום
פרוצים על סף
מפתן קטן
בצדו האחד חושך
ומהצד שאני בא
עשבים שוטים
ומשטים
ואין מרגוע
אין הפסק
חלום הגעגוע
בהקיץ תעתועים
גם הוא לאה נמק
(והבא דוגמאות)
זו הפעם הראשונה
שאני עומד תחת משקוף
הכניסה אל ביתך
ולא מרגיש כאסקופה
הנדרסת
את, צריכה לדעת
כי אני יודע את שאני
והסמרטוט?
יודע כי הוא רק סמרטוט
רצפה ובכל זאת אינו מחבב
את מגע המגב המנציח
את משמעות קיומו
את שומעת אותו, מייבב
ולא מבינה
|
|
|
הבעיה של בתי
הקברות היא
בתדמית הקודרת
שלהם. הציבור
מקשר אותם עם
מוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.