(דילמה מלחיצה)
האם אלו באמת המון רגעי אמת
או שאני מהתל בעצמי?
המבטים שלכם הם פירות עמלכם
או פרי דמיוני?
אם דמיוני הוא,
הרי שאבדתי.
-
(מסקנות גורפות)
הגיע השלב בו אני מוכרח
להטיל עוגנים במקומות שאני
לא רוצה לשכוח,
להחזיק אותי במימד הראשוני
מתון מתון.
המרחב טורף את דעתי.
-
(מאחורי הקלעים אין כלום)
בדיוק, נגעתי בחלל הריק,
בוואקום שמאחורי המציאות
שמוסתר היטב ביום-יום
ע"י שיחות חולין וכד'.
הריק הזה ממכר
ואין דרך חזרה.
-
(רגרסיה)
החלפתי תפקידים עם הסביבה,
נהייתי העיוור
כולם כמו יודעים משהו
ומחכים שאבין לבד.
הגאולה ממאנת להגיע.
אסגור את אתר החפירות
ואקים בחורבותיו אתר בנייה
חדשני ומעודכן. |
