דרור פלי / מלחמה (רופא הילדים) |
ראיתיו כאשר פסעתי ברחובות ביתי החדש. מחזיק בידי כדור, מזיע ,
יום פועם של קיץ.
הבטתי בו עם בגדי החדשים וזכרונות של בית ישן דחקו בי להכיר לו
תודה.
ריחו של רחוב ישן ושמיכה מדממת דחקו בי, אך אני צעיר וחסר
מילים, נותרתי עומד שם נבוך ואשם.
נבוך ואשם עמדתי כאשר פניו נפלו על כתפי, מרטיבות את חולצתי
החדשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|