הכל מתחיל בתיכון
הילד מתעורר בבוקר
מסדר את בגדיו
בחדרו הקר,
ומוכן לעוד יום
בו על פניו
לא יראה טיפת חיוך.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
נכנס לתיכון,
ועיניו מביטות לרצפה,
מדריכתו הראשונה במקום.
נכנס לכיתה,
ועם הזמן יבריז מכמה שיעורים,
בתקווה שלא שוב יתפס
ע"י המורה שלו.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
עם סיום התיכון
משוטט הילד ברחוב,
בתהייה לקצת שמחה.
מסביבו אנשים מחייכים,
ויש אנשים צוחקים.
רק הוא
בודד, לבד ולא מחייך.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
נכנס לביתו הקטן והריק
מביט בקירות הקרות והאפלות.
מסתכל סביב.
צועק לאימו, לאחותו ולאביו,
למרות שהוא יודע שהם אינם,
ומתהלך הישר לחדרו.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
נכנס לחדרו, ומסתכל סביב.
חדר קטן עם מראה, מיטה ושולחן.
הילד נשכב על המיטה,
ונזכר על היום שעבר עליו
ועל כל חייו.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
הוא שונא את משפחתו
ומתעב את חבריו.
הצלחתו בחיים מרוחה על הרצפה,
והילד מתחיל לדמוע,
והדמעות נאספות על הרצפה.
הוא קם ומסתכל על המראה.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
הוא קם ומסתכל על המראה.
הוא רואה ילד מכוער.
ילד שמכוער מבחוץ ומבפנים.
הוא שבור מבפנים.
הוא רוצה להיות שבור גם מבחוץ.
הילד מרגיש ריק.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
הוא מסתכל שוב על המראה.
מהסתכלותו במראה הוא חורק בשניו,
ומזה מרים את אגרופו.
האגרוף נזרק על המראה.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
המראה נשברת,
וידו מתחילה לדמם,
וטיפות הדם נופלות על הרצפה.
הילד רץ לאמבטיה,
ומסתכל על האמבטיה.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
הילד חושב
אולי למלא את האמבטיה,
ולשבת בה עם הפצע
ולדמם למוות.
הוא מחליט, וזה מה שהוא עושה.
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים.
ולא, אתה תיפול.
הוא מתיישב באמבטיה,
ואז חושב שנית.
האם זה מה שהוא רוצה,
שיהיה כתוב בעיתון
שעוד פעם נער התאבד?
ילד תפקח את עיניך אתה לא חולם.
זה לא חלום, זה מציאות.
ילד תיקח את עצמך בידיים,
ולא, אתה תיפול.
הילד שאפתן במותו.
הוא רוצה שמותו
יהיה משהו שכולם יזכרו,
ובמילא הוא מפחד מהכאב
שיקרה לו מהמוות.
הילד יוצא מהאמבטיה,
וכך הוא ממשיך לחיות
במעגל מכוער,
שנקרא חיים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.