-"אמא'לה! תהרוג אותו! תהרוג אותו עכשיו!"
-"תרגעי! זה רק עכביש! הוא גם יצא מהחריץ של הדלת. זה בסדר".
-"לא אכפת לי, תהרוג אותו עכשיו!"
אז הוא קם בשביל שהיא תשתוק, וחיפש אותו במסדרון שמחוץ לחדר
שלה. הוא הזיז את עיניו לאורך המסדרון וסרק את הרצפה. לבסוף
הוא ראה אותו ליד העציץ המת שהיא כל כך התעקשה לשמור. הוא הרים
כפכף ובתנועה מהירה מחץ אותו למוות. אחרי שרצח אותו, חזר לחדר
וקיבל תשואות מחברתו האהובה. הוא אפילו לא חשב שמה שהוא עשה לא
הוגן ולא נכון. "זה רק עכביש", הוא אמר לה כשהיא צרחה והעירה
את כל הבית. זה באמת היה רק עכביש קטן ולא מזיק, שנגזר עליו
מוות משפיל במחיצה ע"י כפכף בית, רק בגלל שהוא היה נראה שונה
ומכוער. העכביש לא עשה שום דבר שבגללו מגיע לו סוף שכזה, חוץ
מהיותו שונה וחלש. "קום", אמרה לו אווה בבוקר. "קום אדולף, כבר
בוקר".