אומג'ין סיו / גלים של תקווה |
ששוטף אותי
המים מלוחים בדיוק כמו הדמעות
הזיכרון של פעם
מהדהד לי בראש
וגורם לי לחוסר מנוחה.
זה כמו אש בוערת
ששורפת יער שלם בשנייה
כך אני נשרפת בנשמה
ולא מצליחה להיפטר מן המחשבה
על פעם.
רוצה לעוף כמו ציפור
שיודעת את מסלולה בחיים...
רוצה להיות במקום טוב יותר
עם אנשים אחרים
בחיים חדשים
ובאמת שלא ביקשתי הרבה
רק שלווה פנימית
אני רוצה להרגיש בטוחה ושייכת
כמו עלה אשר נשר מן העץ בשלכת
ויודע שהגיע זמנו ללכת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|