הוא נולד למשפחת ברווזים יפהפייה.
כל בני משפחתו היו מלאי הדר.
כל שאר החיות קינאו ביופיה של המשפחה, עד שנולד להם, בלילה
שחור במיוחד, וזי.
וזי היה כמו כל שאר הברווזים: היו לו שתי עיניים, זוג כנפיים,
מקור צהוב, רגליים מתאימות לשחייה, וגם ראש עגול.
אבל, וזי לא היה לגמרי כמו כל שאר הברווזים.
וזי נולד חסר נוצות, עם עור כהה. הרגליים שלו לא היו שוות
בגודלם. הכנפיים היו מרוטות. המילה היחידה שיכלה לתאר אותו היא
"מכוער". איך למשפחה כזאת יפה נולד דבר כזה מגעיל? כולם נדהמו.
אף אחד לא העז להתקרב אליו. כולם חששו ממנו. אבל כולם גם חשבו,
שאם ההורים יפים, חובה שהילד יתפתח להיות יפה גם הוא.
אבל, ככל שהשנים חלפו, כך הברווזון הפך יותר ויותר מכוער. שנה
אחר שנה חלפה, והמראה החיצוני של וזי רק הלך והתכער. וכך, וזי
הגיע לבגרותו המלאה, ונשאר אותו ברווז מכוער כפי שהיה בילדותו.
וזי נידון להישאר בודד לשאר ימי חייו, עד מותו, או עד שיקרה
נס, וכיעורו יחלוף כלא היה...