השמש מצייצת.
הציפורים פורחות.
הפרחים זורחים.
יום נעים לכל הדעות.
צלצול.
הזמנה להמבורגריה.
"למה לא?" שאלתי את עצמי.
"נלך, מה יש להפסיד?"
אז הלכתי.
נפגשתי איתו באזור שהוא אמר,
באותו מקום חשוך ומבודד.
לא הבנתי למה נפגשנו דווקא שם,
אבל ניחא.
משם המשכנו להמבורגריה.
עדיין יום יפה.
הילדים צוחקים.
הכלבים רצים.
הברושים צומחים.
הגענו.
חשבתי מה להזמין.
החלטתי על המבורגר בגודל בינוני וצ'יפס.
הזמנתי.
הדלת נפתחה.
הגיע איש לבוש בשחור, אמר שהוא מארגון סודי לביטחון המדינה,
הוציא אקדח וירה.
הוא פגע בחבר שלי.
האוכל שלי כבר מוכן.
שילמתי למוכרת (שמשום מה רק עמדה עם פה פעור) והלכתי.
כשהגעתי הביתה, חשבתי הרבה, והחלטתי לאכול.
היה טעים.
כדאי לחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.