אתה דומה לילד
מפחד מן העולם
וכשהלילה נושק כבר
נמוג ונעלם
איש זקן אך ילד
מחפש שמיכה של פוך
להתחבא מהמפלצת
שמרעידה את כל הגוף
אתה בורח! מהכל
בבגדים שחורים ופרצוף זועף
אתה בורח! בגדול
מהפחד הטורף
ילד תפסיק לברוח
הלילה לא כה קר
ותאמין לי ילד
אומנם חיה אך היום איני אכזר
תתעורר! הלילה לא הגיע
ואמא לא תגיע גם
תתעורר! השחר לא הפציע
אתה כבול בשלשלאות ולא יותר,
תתעורר!
כי הסיוט שלך, נמשך 70 שנה
ואני, המפלצת ברחוב,
רק בן 18.
לא חבל?
לא מיותר?
להכנע כך סתם?
לפחד מן העולם.
נכתב לאחר מפגש עם זקן אחד, מכובד; שפחד מפניי בתחנת אוטובוס.
ללא שום סיבה. לרוע המזל הייתה לי מוזה אותו ערב ואת הבאלאדה
הקדשתי לו.
סתם חבל. | 