כולם היו מוכנים לקראת בואו, אפילו זקני העיר דאגו לתכנן
בקפידה יתרה את שנתם ורק שיהיו מוכנים לקראת בואו.
הירח היה עטוף בגלימה לבנה כשלג, הכוכבים נצצו כביום היוולדם  
     
והאויר צלול כל כך, רק שלא ייגמר.
בשעה 00:00 בדיוק, הוא הופיע משום מקום ועל גבו שק מתנות, כולם
התבוננו בשק וקיוו שיקבלו דבר מה מתוכו, בהתבוננות מעמיקה הוא
מחליט לחלק שלוש מתנות בדיוק, שלוש מתנות שכולם ציפו לקבל.
את המתנה הראשונה הוא נותן לילדים קטנים וחולים. הם לא מהססים
לפתוח אותה ומיד צצים להם חיים, חיים חדשים שניתנו להם ממש
עכשיו בעזרתם של אנשים טובים שאותם נתנו להם.
את המתנה השנייה הוא נותן לשני אנשים, לאחד הוא נותן תקווה
ולשנייה הוא נותן שמחת חיים. האיש שקיבל את התקווה חיבק אותה
ממש חזק והלך איתה הביתה, האישה שקיבלה את שמחת החיים לא ממש
הבינה למה דווקא היא קיבלה מתנה כזו נדושה לעצמה, למה?  , הרי
לי כבר יש שמחת חיים שאלה בחיוך רחב, אנשים שעמדו מימין ומשמאל
לה נראו כל כך מאושרים ושמחים שהנה בפעם הראשונה פגשו את שמחת
החיים שלהם.
המתנה השלישית והאחרונה הייתה עטופה ברוך ועדינות, באהבה,חוכמה
והמון רגישות. היא הונחה ליד איש צעיר שקיבל אותה באהבה, הוא
מאוד התרגש שדווקא הוא נבחר והחליט בחוכמה לא לפתוח אותה עד
שממבט עליה יקבל אותה רכה ועדינה.