לורין חליו / האושר של האגדות |
לאן כבר יש ללכת
עוד יום נשבר מחוסר וודאות
אולי זו רק אני שחולמת
על האושר שבאגדות
תמיד זה נראה כ"כ קרוב
אבל אי אפשר לגעת
עוד עשרים שעות של בכי
ולמי אכפת?
זיכרון אחרון של נשיקה אדומה
גם הוא כבר נעלם
כי זה כבר לא בא ממך
שמישהו אחר תופס את המקום
הכל ניראה חדש
הכל מתחיל ורוד
שוב תשוקה פורחת
שוב הציפורים מציצות
שוב הלב שלי פועם
וכן זה האושר של האגדות...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|