פעמוני הזמן היום קוראים לי,
במקום הזה שהקמתי רק בשבילי,
עכשיו הם מצלצלים, יותר ויותר חזק,
שאקום ואפנה, ולא אלך עוד לאט,
שאתעשת ואברח מפינת ספק וצל,
מחדר קטן שממנו אין עוד לאן להסתכל.

פעמוני הזמן היום קוראים בשמי,
במקום הזה שהיה כנראה רק סתמי,
עכשיו הם לוחשים, בקול קצת רועד,
שאעמוד וארוץ, ואפסיק כבר לפחד,
שאבין ואמלט מפינת תסכול וזעם,
מחדר קטן שממנו נכוויתי יותר מפעם.

פעמוני הזמן היום קוראים,
אתם לא שומעים, אתם לא רואים,
זה הזמן ללכת, הזמן להיפרד,
להגיד לא למה שפעם היה אולי כן,
זה הזמן לעזוב, לפני שיהיה מאוחר,
תחשבו עליי, שלא אהיה פה מחר,
תזכרו אותי, כי שעון החול שלי נגמר,
רגע אחד, זה כבר לא אותו דבר,
פעמוני הזמן ומחוגי הלאן,
אומרים לי היום לא לחזור לכאן.

פעמוני הזמן היום קוראים, אני,
במקום הזה, לעשות חשבון נפש זמני,
עכשיו הם רועשים, בנימה מעט שונה,
שאפנים ואבחר, אקבל את התבונה,
שאחליט ואכריז בקול, אל מול כולם,
על החדר הקטן שאליו לא אחזור לעולם.

פעמוני הזמן היום קוראים, אישי,
במקום הזה, ליצור מהמצב כוח רגשי,
עכשיו הם צועקים, בקול האחרון,
שאחייך ואניף, את הדגל הנכון,
שאנציח ואחרוט זיכרון, שנמוג לחלוף,
על החדר הקטן שאזכור ממנו רק את הסוף.

פעמוני הזמן היום קוראים,
אתם לא שומעים, אתם לא רואים,
זה הזמן ללכת, הזמן להיפרד,
להגיד לא למה שפעם היה אולי כן,
זה הזמן לעזוב, לפני שיהיה מאוחר,
תחשבו עליי, שלא אהיה פה מחר,
תזכרו אותי, כי שעון החול שלי נגמר,
רגע אחד, זה כבר לא אותו דבר,
פעמוני הזמן ומחוגי הלאן,
אומרים לי היום לא לחזור לכאן.

פעמוני הזמן קוראים,
היום, עכשיו,
להתקדם, לעבור עוד שלב,
עוד שבוע, חודש, עוד שנה,
קדימה, להחליף עוד תחנה,
הזמן ללכת, להגיד שלום,
לקום ולהפסיק לחלום,
שמישהו יושב שם בחדר הקטן,
אני עוזב, אני כבר לא כאן,
תחשבו עליי, גם מחר,
תבואו גם, לפני שיהיה מאוחר,
פעמונים, פעמונים של זמן,
תקשיבו להם, אני כבר לא כאן.