יריה פתאומית פילחה את האוויר
ופגעה ישירות בלבה של התקווה
ולפני שאפשר היה זאת להסביר
היא צנחה על החול ונשמתה גוועה

אך אחרי שהתקווה נפחה נשמתה
ולאט לאט היא לשמיים עלתה
הסתכלה היא שם מן המרומים
וראתה ילדים קטנים ותמימים

וילדים אלה לא ידעו מהו עצב
רק ידעו לשחק ולצחוק ולשיר בקצב
תהתה התקווה כיצד את זה לא ראתה
בטרם איבדה היא עצמה וקפצה אל מותה

לפתע ניגש אליה המלאך
ואל תוך אוזנה לחש לה כך
ילד חדש עומד לבוא לעולם
והוא רוצה גם כן לשמוח ככולם

ולכן, תקווה יקרה יהיה זה מבורך
אם תכנסי לתוך גופו של הילד הרך
ותגשימי איתו את הייעוד הנדרש
ויחד איתו תוולדי מחדש

ולפתע פרצה התקווה בבכי נרגש
לא של עצב וכאב אלא שמחה
ורצון עז ללכת לקראת הבאות
ועל הילד שוב שמחה להרוות

וכך חזרה התקווה להגשים ייעודה
וכדברי המלאך היא עם הילד נולדה
ושניהם המשיכו כך כל הימים
לצחוק ולשחק באושר תמים