|
אני צועקת - אבל אתה לא שומע.
נדמה שכל העולם רועד כשאני צועקת, אבל עליך זה פוסח.
אני שותקת - ואז אתה כועס... לא מבין למה אני לא מוציאה מילה.
אז אני מנסה להתפשר ומדברת איתך - וגם אתה מדבר - אבל נדמה
שאנחנו נמצאים בשני מסלולים מקבילים - ומה שיוצא מהפה שלי לא
מצליח להגיע אף פעם לאוזניים שלך... ואני כועסת ומכסה חזק-חזק
את האוזניים שלי כדי לא לשמוע גם אותך...
אני מתייאשת - עוצמת עיניים ובוכה - אתה חושב שהשתגעתי...
ואני חושבת שהכל בגללך... |
|
|
לרצוח ערבים זה
כמו לכתוב סלוגן
רק עם פחות
גופות ויותר
דם.
ברוך גולדשטיין
מסכם תקופה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.