בחום של כעס,
שנאה, עצבים...
נשב בשקט
שונאים במבטים
חודרים.
מסביב לשולחן לא גדול
אוכלים
אחד את השני
במבטים הורגים
צער גדול
על אובדן קטן
הגזמה פראית
בצעקה עצבנית.
יום שישי,
תמיד אותו דבר
כבר לא מתפלאים
רגילים
לא מצליחים למנוע
שגרה של בטן מתהפכת
אימת יום השישי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.