[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיל סדגת
/
הסיפוח

רמירז התקדם לכיווני בצעדי ענק, לא יכלתי לעצור בעדו, אבל גם
לא ממש רציתי. זה שבועות שהוא גורם אצלי למתח שקשה לתאר, בכל
רגע ובכל מילה שאני מחליף עם שאר יושבי בית הכלא שאני כל כך
אוהב.

את רב שעות היום שהיו מיועדות לבטלה מוחלטת אני מעביר בשיחות
חולין חסרי משמעות ובקריאה שאני טוען כי גורמת לי להשכיל אך
למעשה רק משמשת לי אמצעי לבריחה מפניו של רמירז, האיש שיגרום
לתקופה הקרובה להיראות איך שירצה, שיגרום לי לזרוח בצבע של
בוקר או בנבול בצבע האפלה, הוא זה שיגרום לי לרצות להשתייך
למשהו שהוא כל כך לא אני ולנסות להגיע כל פעם מחדש למקום שאולי
אני לא רוצה להיות בו, הכל תלוי בו.
הרי זה עניין של כבוד שהדרך אליו היא מלחמה, לא עם האויב אלה
עם האנשים הכי קרובים והכי רחוקים ממך, לא מלחמה של מהלומות
ודם, אלה בהחלט של יזע ודמעות, צביעות וכח השפעה שברגעים
הנכונים יצטרכו לדחוף את הבורג לחור הנכון, לעמוד שם מול עצמם
ולהפגין ביצועים כלפי הבריות אל מול מבחן התוצאה. אלה שאני,
שגם ניצב עכשיו מול רמירז לא ניתנה האפשרות באופן רשמי, לי
הוענקה בכבוד מפוקפק הברירה לעשות צעדים בדרכים בהם לא חפצתי,
דרכים שבהם הייתי צריך לתור ימים ולילות כדי למצואאת כלי
העבודה הנכונים כדי להכות ברמירז, רק כדי שיראה בדיוק כמו שאני
רוצה, להתנהג בדיוק כמו שאני רוצה (או לפחות בערך) רק כדי שאני
אלמד להאמין שהוא שלי, גם אם הגעתי אליו בידיים חשופות ולא
ידעתי איך להתמודד, למרות שרציתי יותר מכולם להיות כבר הרבה
מאחוריו.

לא היו נשיקות ורעים שיחזיקו לי את היד, במערכה הזאת ניצבתי
לבד, מאוחד עם עצמי עם מטרה אבל בלי דרך. כשדרגנוע שהונע ע"י
שעות החול מושך אותי למעלה עם הנבחרת הראשונה בנישה שלפטה אותי
באגף היונים בזרוע האדמה של האיש הכי שמן במדינה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהייתי קטנה
האתון שלי אכלה
חבילה של חמישים
בזוקות
ולא הפליצה
בלונים

ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/06 10:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל סדגת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה