[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עפרה שדה
/
הגיגים בדרך לאוטובוס

היא שוב בתחנת האוטובוס. מחכה לאוטובוס שיקח אותה אל המקום הבא
בו היא לא רוצה להיות, אבל אין ברירה... ככה הם חייה.
מסביב אנשים ממוצעים. רצים, לא עוצרים לחשוב. לא כמוה. היא
חושבת יותר מידי, אבל בעצם לא מצליחה לחשוב בכלל.
הדמעות שוב מסרבות לרדת! ודווקא אתמול, כשהיתה ליד כולם וכ"כ
לא רצתה שיידעו שהיא עלה נידף, דווקא אז לא יכלה לצאת ממעגל
הדמעות. אבל זה ברור - היא מזוכיסטית. זה תמיד היה ככה...
מחשבות על אמא - "למה? למה דווקא אותי - 5 כמוני היו לך אז -
אך בי בחרת מכולן. אולי בזכות זה אני מיוחדת, אולי זה מה
שמבדיל אותי מכל השאר. אותו יסוד מעצבן. "החוצפה שלך" כך אמרת.
היה מי שקרא לזה "פלפל".
פעם חשבת שכולם מבחינים שאת שונה. אבל שונה טוב - שונה מיוחדת.
מעניינת. כולם מבחינים שאת מין יצור שונה מהאנשים על כדור
הארץ, מעל כולם.

אז מתי התהפך הגלגל, והפכת להרגיש שפלה כ"כ? לוקה בנפשך את!

נו, שמישהו כבר יתקשר, או שאאלץ להישאר עם המחשבות שלי. אלה
שהצלחתי להדחיק כ"כ טוב. טוב עד כדי איבוד עצמי. מי אני?
מסתכלת במראה ולא מבינה איך זה קשור אלי. לא רוצה את הגוף הזה.
הוא לא אני. שכבה של עור עם קימורים וקיעורים. וכיעורים.
וריחות. וקול. אבל הכל לא קשור אלי. בפנים נפש שלא יודעת את
נפשה. וזהו.

כולם מנסים לעודד אותה. אבל אי אפשר. היא יודעת שהיא בקופסא
חשוכה וחנוקה שמחוץ לה עולם שלם של חיים,
ואולי היא כבר מצאה חורי הצצה. אבל היא לא רוצה לצאת. טוב לה
בפנים. הכי טוב לה כשרע לה. ככה היא רגילה, וככה זה עבד הכי
טוב עד עכשיו. הכי בטוח. הכי מוכר.
אבל יש כאלה שלא כאלה. לא כואב להם. הם שלמים. היא לא רוצה
להיות כמוהם. למה לה? להיות כמו כולם? מוטב למות! אם היה אפשר
להתחזות לאיוב, היא היתה מתנדבת ראשונה. הרי זו פסגת שאיפותיה.
להיות מוכרת כסובלת הגדולה ביקום. אבל היא יודעת שהיא לא תוכל.
חסרים לה כמה קורסים בסבל. היכו אותה, אבל לא פצעו. הטרידו,
אבל לא אנסו. זרקו, אבל לא נטשו. היא קיצונית. הלוואי והיו
מסיימים את עבודתם.

למה היא עדיין כאן? חולשה. זה פשוט. אולי יש משהו אחר? אולי
משהו פנימי מתנגד לכל זה? לא, זה רק בסרטים. לא אצלה. אצלה הכל
בפנים שחור. למרות שהיא אף פעם לא גמרה לבד סיגריה.
איך כל זה יסתיים? אלוהים יודע. אבל אלוהים משחק בקוביות. הוא
לא לוקח סיכון, והוא לא נותן את הרמז. אבל היא רק מנסה לגמור
את החודש. זה כל מה שעובר לה בקודקוד. אין לה שום אסטרטגיה. זו
מלחמת הישרדות. עד שהיא תיגמר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בן-זונה!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/06 10:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עפרה שדה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה