הינה החורף עבר
כל הקור שבחוץ כבר ניגמר
אך הקור שבפנים עוד נישאר.
כל העצים שבחוץ כבר פורחים
עם גופיות מסתובבים האנשים
אילו רק היה לי קצת חם בפנים.
במקום לפרוח אני נרקבת
עם כל שניה שעוברת אני יותר מתקררת
אני מרגישה שעוד שניה אני מתפוררת.
מנסה לשכנע את עצמי שאולי בכל זאת הכל בסדר
אולי בכל זאת נשמתי לא צריכה כל תפר
אבל הכל נעלם ואני שוב מוצאת את עצמי בתוך הקבר.
נשמה קרועה, לב שבור נעול לנצח
הם חושבים שאני בסדר לבטח
אני רצה ללא הפסקה אל היציאה, אל הפתח.
אין סוף לכאב הצורב שחקוק עמוק בתוכי
זו לא הצגה, זה הכל אמיתי
ועכשיו אני כבר מוכנה, אני מודה
אין כוחות להתמודד לבד, אני צריכה עזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.