[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי ברנר
/
תחת שם אחד

קדוש - טהור, התעלות מעל טומאה, רטממטת שבתחום הקרבה אל
אלוהים.
שם - המילה המציינת משהו או מישהו, מילה שיש קטגוריה של מין
ואפשר לצרף אליה את ה"א הידיעה, כינוי ל ה'...





אין שם, אין כותרת
אין כוונה מלאה

ללא תרגום ונטל,

הזהרה לכולם,
בעיקרו מופנה ללבו של האדם.


ההתחלה -

הקדוש כתב :

"את מסעות הצלב אשאיר הפעם מאחור. לא תראו אותי נושא מלחמות
בשם האלוהים, גם לא מנסה להחזיר אדם באמונה.
את ההצלבות הללו, אשאיר לכופרים. הם יעמדו איש, איש בפני אותם
הנצלבים. הנצלבים קוראים בשמם לכופרים, שככה נסגר לו מעגל
צולבים.
אין אהבה בדתות, במיוחד את אלה שבמלחמות קודש יוצאות..."

קדוש שהפך ל לוחם עייף :

"לא ארימה יותר נשקי,
לא אסכים להרג אחי.

כי אתם האשמים, אנחנו תמיד מאשימים אחרים.
אין צורך עוד בדם, לא מספיק בשלנו  לא מספיק בכפרותינו ?

אלוהים לא ברא איש לשווא,  לא אתם, ולא אנוכי נחרוץ דין לדת
שלמה...
לא ארים יותר נשקי, לא אסכים למות אחי."





סוף להתחלה :

הקדוש התהלך לו לפני זריחת החמה, את טפטופיי היום התחיל לראות
ברקיע. אחים ואחיותיו זועקים לו מקבריהם, " אל תשפוט, אל תחרוץ
- וזקוף.  הבן את נישלם ונגזר...לקול עולם אחזר. חזור אלינו אח
יקר,
חייך אינם שווים לערך רעייך. אל תשפוט אותם לפי שהם כטבעו של
אדם."

הזריחה קראה לו ואת חייו, עם תום החשכה, לקחה.

התחלה לסוף :

כאשר היה צעיר, התהלך אדם כחופשי, עצמאי וכגאה. בשקיעת  החמה,
קול נפץ נשמע וקול זעקה.
זעקה כל כך מחרידה כל כך נפש. אם מחזיקה בנה, ובנה שוחה בדם
אביו, נער צועק לאלוהיו,
"אהה הה אההההה, אההההה, אההההה, אה הה...."

מזעקת לב לקדושה :

לאחר ימים בלב העיר נאם,

"קראו קראו, צעקו צעקו
תכאבו תכאבו,

כי הם צולבים את בניינו,
את הנשים אונסים  ואת לחמינו אוכלים. בעיניים, בעיניים הם,
חצופים, מלהביט.
את דמינו מקיזים על פרצופינו יורקים ...

קראו קראו
תזעקו תזעקו
תכאבו תכאבו
אחרי אחרי ..."




הכתב האחרון מלחמת קודש ארורה :

"שלום לך ארץ אהובה היא מחיי,
יומיים אני שוכב כאן בבוץ  מחכה לאויב שיבוא מצפון להר.  חושב
על איך שכל זה יסתיים. מצאתי עט וכמה דפים ממחברת שקצת נשרפה,
החלטתי לכתוב אם כי אולי זו הפעם האחרונה.
אני מביט במפקד, הוא מכיר בגורלו, אפשר לדעת שהוא כבר לב שלם
עם עצמו. כולנו מפחדים, אבל מתוך הפחד הזה יוצאת גבורה, עוז,
והנחישות, שאת כל זה, איננו עושים לשווא. אנחנו ננצח ובזה
נחזיר לעצמינו  את החופש.  חלקינו יודעים שהם יזכו לחופש
נצחים. אומנם החיים, חלקינו ייצאו לקרב בדגל וסיכוי מועט - גם
אני. בשבילם, ילדיי השכנים ואחיותיי, לא בשבילנו. וכמה כבר
כבוד יעזור לאחר נשיאת בשרינו בליווי תפילות.
שלום לך ארץ אהובה, היא מחיי."



הסוף שנהפך :

ללא קול
ללא סמל
ללא מדינה ואין גם יום אבל.

כולם בשם אחד
כולם תחת אותה כיפת שמיים אחת
כולנו בני אדם
איש לרעהו - רעהו סובל ולאיש לא אכפת ?
כולנו תחת תאור אחד. בני אדם.
תחת שם אחד.






רעהו - חבר.
כולנו - מילה שמכלילה קבוצת אנשים.
אחד - מספר כמות












loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבאל'ה, בוא
ללונה פארק,
בעיר התחתית
זורקים אבנים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/11/01 20:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי ברנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה