וזה רק גופך שנראה לי באור,
ובחושך זה היה קולך,
ובלילות של עצב התגלתה השמחה,
ורק אני יושבת כאן שבורה.
מחפשת דרך לחבר לעצמי גוף ונשמה,
לבנות לעצמי דמות חדשה.
שאתה כבר חיי ואולי אתה לא חושב כל הזמן עליי,
או פשוט מחפשת אותך בדרכים שיובילו אותך אליי.
וגם אם הים יתייבש,
ואת פנייך לא אבקש,
וגם אם ימיי ישחירו,
ושפתיי לא ישירו,
השתיקה לקחה אותי, מכאן ועשתה לי עולם ישן לחדש,
והמדבר נראה כמוני לפעמים יבש ולבד,
ולפעמים אחר ושמח,
ולפעמים אני זו שרק מפריעה לך בדרכך,
ולא שמה לב שאתה פשוט צורח.