את מביטה בי בעיני עגל גדולות ומתכחשות,
כל הנזירים המונגולים מבינים לליבי.
את חותכת אותי בעינייך הגדולות והשוכחות,
כל הפליטים האפגנים בוכים בכי דק.
את רוקדת לפני המסך האדום
את ריקוד הזמן האבוד
ואני מנפנף בזעמי הקדוש.
וכל אותן שניות אבודות על קרשי הבמה,
מדינת ישראל מודיעה בתהדמה
על הבגידה.
כולך נופת צופים,
ואני נשבע לך אמונים,
לא אחזור לחיקך המר בעבור זר התחנונים.
ואם יש לך מוסר או תחתונים,
סורי מעלי כלהקת יונים.
את פוסעת אל ירכתי הבמה
ואני כבר בצריחי החשכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.