אלכסנדרה הוניגמן / ציפור שכינה |
לניגון חילופי העונות.
נחתה בחדרי האפל, בידי
הניחה עוגת מזונות.
אט החדר הפך אורו
נצבע זהב וארגמן, עוגת
המזונות עוררה את חושיי
שנראו רדומים ממזמן.
בחדר המואר בצבעים
פתחה הציפור מקורה, בעודי
נוגסת בעוגה הטובה-
היא פנתה אליי ואמרה:
"אכלי לשובע, ילדתי. כעת,
עליי להתעופף למשכן אחר,
אשוב לביתך בעונה הבאה
והרי אין לי בית אחר".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|