רויטל לבהר / 'שתיקה שווה זהב' |
בשעת בוקר דיי מוקדמת,
ורק - מקשיבה.
אני מרגישה
כאילו כל העולם ישן.
או שאין
בכלל עולם יותר.
רק הציפורים
מצייצות להן בהרמוניה
כל אחת
והמזמור שלה.
אני יושבת לי כאן
מרגישה ממש אחרת
מסביב אין אף אדם
והמזמור ערב לאוזן.
אני מרגישה
כאילו כל העולם ישן
או שבעצם...
אין אף אחד?
ואני פה יושבת
משתנה לי עם הזמן.
ואני פה צופה
כמו אחרת
ורואה איך
פתאום
העולם נראה כ"כ
אחרת
כשמידי פעם
רק הציפורים
שרות בהרמוניה
וכל השאר
שותקים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|