אני בדרך לבכות-
אין ספקות מסביב,
אין שום דבר בחוץ
מלבד האביב.

הכל בהיר, הכל ורוד
ורק אני צועדת על דרך לבכות.
יש פרפרים, יש פרחים
אצלי בפנים, עמוק בלב, כל אלה נובלים...

אני בדרך לבכות,
מתחיל גשם ליפול-
אני לא נרטבת ולא קר,
רק בא לי לבכות.

אין כוכבים, ולא פרחים
כי בחוץ נגמר הכל.
עכשיו הם אצלי-
כולם טובעים בדמעות
שזורמות אלי.

אני בדרך לבכות-
אין ספקות מסביב,
אין שום דבר בחוץ,
ואין כבר אביב.
החורף נשטף,
לא בא אביב אחריו
כשבכיתי, לא ראיתי שחלף
ופתאום אני בסתיו.

אני בדרך לבכות,
אך הפעם אעצור מיד,
לא אפספס שוב את האביב שחלף
ולא אגלה שוב סתיו,
כי לא יהיו עוד פרפרים בחוץ,
וגם לא פרחים,
הם שוב יהיו בפנים,
נופלים ונובלים
ומתים.