כשנישקתי אותך בפעם האחרונה בידיעה שלא נתראה שוב לעולם,
עבר בגופי הכאב הכי גדול שחשתי אי פעם.
וכשכל כך רציתי לקחת ממך משהו שישאר תמיד עלי,
עלה במוחי הרעיון לעשות איתך ברית דמים שכזו,
אך כשהתקרבתי עם המחט
ואחזתי באצבעך,
היא כבר היתה קרה
ומגע ידך כבר לא היה אוהב.
שכבת שם מולי בעיניים סגורות,
בשעה שנלקחת רחוק רחוק ממני.
נחטפת חסר אונים בלי אף ברירה
ואני נותרתי עם מזכרת דמותך בראשי
שרק הולכת ונעלמת.
אך אני כבר לא מרגישה לבד,
אני יודעת שאתה מתהלך סביבי ושומר עלי,
למרות שאתה לא מול עיני,
הן רואות את דמותך המטושטשת
והן יודעות שאתה פה,
רואה,שומע ומתגעגע
ויום אחד כשגם אני אלך,
אני מקווה להמשיך סביב אהוביי להתהלך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.