עצמתי עיניים, כבר שבועיים,
לא ראיתי אותך בראש,
בדמיון את הופעת,
לפרקים, הלב בלט.
מחיוכך, נוצצים כוכבים,
מבריקים בחושך ובוהקים.

עצמתי עיניים, כבר שבועיים,
שהפסקתי כבר לחשוש,
לאבד את הדרך, לפחות,
תצאי לי מהראש.
הרמתי ידיים, לפני שבועיים,
שתצאי לי מהראש,
הספק בנתיים,
חי בשביל שניים, חי אצלי בראש.

מת בנתיים,
כבר שבועיים,
רק תצאי לי מהראש,
ואת עיניי אפקח סופסוף.

נפלתי למים,
והעייניים, עוד סגורות,
רוצה להזיז את הידיים,
ולא נשארו ברירות.

פקחתי עיניים, כבר פעמיים,
וראיתי אותך, אחרי שבועיים,
פעמיים עשית לי את היום...