רוח אלוהים
שוכנת
במרפסת
ביתי
(זה נכון
כל בית צריך
מרפסת)
הבוקר
בין ניחוח הכבסים הלחים
לגוויעתה השקטה של
הנענע
הרגשתי אותה
מתחככת בכתפי
וכמעט
מוחלת לי

ישו הפרטי שלי
מסמר אותי
בעקביי אליו
כצל
באשר ילך
אני משתרכת אחריו

אם כבר
למות
עכשיו
אז
לפחות ש
לא יכאב

(בעצם
שיכאב
שיכאב)

צריך להכיר בכך
שגם אני
בשלולית הקיום
הדלוחה שלי
מקרית לחלוטין
אוסף של תרגילי הסתברות
או סתם
שבר פשוט

צריך להכיר בכך
שכל המכתבים ששוכנים
בתיבת הדואר
שלי
ממוענים למישהי
שאני לא מכירה
ושלא מכירה
בי
ושלפתוח אותם
יהיה יומרני
מצידי

צריך להכיר בכך
שאני עושה
עוול לעצמי
ויש בי
חלק
שנהנה מזה

אני מענה את עצמי
כי אתה לא
פה
כדי לענות
אותי

בוא לגור אתי
לכמה ימים
(מה אכפת לך?)
נעמיד פנים
לא נדבר
נמלא את האוויר במוזיקה
פעם שלי
פעם שלך
נמלא את האוויר בניחוח
הבישול שלך
והניקיון שלי
נכתוב ונקרא ונשכב
ונחיה
ככל האדם
בהדחקה מבורכת
וכל כך בריאה