ושוב אותה תחושה של בדידות איומה
שמאיימת לסגור עליי בחזרה
ואני מנסה למצוא פיתרון
אך הכל נראה לי כמו חלום בלהות
רוצה לצאת באוטובוס האחרון
אך זה סוגר דלתות מפניי
ומותיר אותי לבד מאחור
בארץ הבדידות בארץ העצבות
ושוב אותה תחושה של כישלון חרוץ
נעוצה בי כמסמר בתוך הלב
ולא נרגע, ולא זע ומנסה
אך הייאוש בי אוחז.
ואני מרגיש שאבן כבדה נפלה על לבי
כמו ארבעה קירות סגורים ללא מנוס ללא מציל
ואני מתפלל אליך, אלוקים שלי
רוצה שתענה לי בלבי בנשמתי בתפילתי.
אך אין קול ואין עונה ואני מרגיש
שנפלתי חזרה אל תוך בור גדול שלא נותן לישון
שוקע במצולות ונופל ולא מצליח לקום
ואני נופל אל תוך הקבר אותו כריתי לבדי
ועוצם את עיניי ושוקע אל תוך חלום שחור
עולם של ייאוש עולם של אפסות
ואני כבר לא מרגיש את עצמי בחזרה. |