א. תמר / משקעים |
צפים שנית
מה שנסגר ביני לבינך
בין אור היום ושקיעת השמש
בין הדיכאון הזה
וביני
כמעט כלום.
לא סגרנו שום הסכם ברור
פשוט שקעת בי
בלי לשאול
ועכשיו - אתה צף בי
שנית, בלי הרף,
בלי הרף, לוחץ
אני כאן - היום, עכשיו, כרגע.
היא מתה בגופה אתמול
אבל אני בנפשי שכול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|