אבשה גר חמש דקות מבית הקפה שאני שרה בו בימי שלישי.
לא פעם אנחנו סוגרים את הערב יחד.
הוא עם בירה על הבר, ואני עם הגיטרה.
אחר כך אנחנו יושבים קצת לדבר.
יש לו מבט מיוסר כיאה לאומן אמיתי, וחוש הומור שהורג אותי
ברכות.
אנחנו מדברים על החיים, ועל הצלילים, ואני לוקחת אותו הביתה.
פעם אחת הוא אמר לי "אולי אני אעבד איזה שיר שלך.."
דליתי מהארכיון הביתי את "תן לה ללכת", ושלחתי לו.
שלישי אחד, כשהגעתי הביתה, ראיתי שהוא התחבר למחשב.
אני סגרתי את הלילה אחרי אחת, והוא עדיין היה שם.
בבוקר קיבלתי את הפלייבק.
אבשה מנגן על הכל כמובן, רק השיר שלי.
היתה לך כמו הבטחה
בבוקר שנגלה מולך
בערב שכיסה יומך
היתה לך בשתיקתך
ולא ביקשה דבר ממך
רק לאהוב אותך
היתה עוטפת ומלטפת במילים של אהבה
שירים קטנים היתה קוטפת, משליכה אל תוך ליבך
מה זה עשה לך?
תן לה ללכת ,לפרוש את כנפיה
אף פעם לא היית באמת שייך אליה
אולי זה קצת חסר לך
וקצת מתגעגע
אבל היא רוצה לפסוע
יחפה בתוך חייה
היתה לך, כמו הבטחה
כמו רוח מלוחה
נשבה אל תוך היום שלך
והיא לקחה, את שתיקתך
ולא ביקשה דבר ממך
רק לאהוב אותך
היתה עוטפת ומלטפת בשירים של אהבה
דמעות קטנות היתה שוטפת מתגלה בחלומך
והיא כבר לא בוכה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.