|
נכתב בזמן שיצאתי קצת מההתנדבות עם האתיופים במרכז הקליטה
בקרית ים, כדי להסתכל קצת על השקיעה והים. תמונה שלעולם לא
אצליח לשכוח
שמש גולשת על הגלים הקצופים
עקבות על החול מזיכרונות יפים
אין מילים מפי
מפה הים אין סופי
מבקש אותי לבוא אליו
אל תמונות ילדותי
אל הנוף הנוצץ
כמו מרבד יוקרתי
מחכה למילים כדייג מאוכזב
לא מתפשר על דגי הזהב
בואו אליי גלים כרועה למול עגלים
שמש מה עוד תבקשי?
עד הירח אתן לך הכל
רק הישארי בראשי
את אופק העולם
לא ניתן עוד למתוח
תמונה שלעולם
לא אצליח לשכוח |
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.