|
רגע של שקט ממוזג
להפוגה דחוסה
בין זרים שצרותיהם חונות
בחוץ-
בין הקווים הלבנים.
מרפקים ננעצים בשולחן דביק
תומכים שפה רפה אל סנטר טובע
בבועת שלווה רותחת
בהפוך-
בלי קצפת.
השיר נערך- 23.6.07 |
|
|
וזה לא אני, זה
את!
יגאל עמיר, נפרד
ממרגלית הר-שפי
ועובר לפרוייקט
הבא:
זאת שאהבה את
התל אביבי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.